סמהר מנגיסטו הוכשרה במקור כמהנדסת, התמחתה בפיתוח עירוני, וציפתה שהקריירה שלה תוביל אותה אל בניינים רבי קומות ורחובות עירוניים בעיר הולדתה אסמרה. אבל לאחר שנמלטה מאריתריאה והגיעה לישראל בשנת 2010, המירה סמהר את פיתוחן של ערים בפיתוח מוחותיהם ועתידם של ילדים מקהילת מבקשי המקלט ברחובות.
סמהר, פעילה קהילתית ומתנדבת קהילתית מטעם נציבות האו"ם לפליטים, מנהלת כיום מעון יום מפוקח לילדי מבקשי מקלט, תוך שיתוף פעולה עם עיריית רחובות. "בעבר, הקהילה (של מבקשי המקלט) ברחובות לא הייתה מודעת לאפשרויות עבור ילדים קטנים", הסבירה סמהר. "התינוקות של מבקשי המקלט בעיר, כולל שלי, הלכו למקומות פרטיים שהציעו פתרונות שמרטפות. כשהעסק של השמרטפות נסגר, יצרתי קשר עם פרויקט יוניטף וביחד קבענו פגישה שבה השתתפו העירייה, יוניטף והורים מהקהילה”. יוניטף הוא ארגון קהילתי המעניק חינוך לילדים חסרי מעמד בגיל הרך. נציבות האו"ם לפליטים תומכת ביוניטף מאז שנת 2013, ובשנה שעברה שילמה את שכר הלימוד של 32 ילדים.
במשך תקופה ארוכה, האפשרות היחידה שעמדה לרשות מבקשי מקלט העובדים שעות ארוכות וזקוקים לשירותי טיפול בילדים הייתה פתרונות שמרטפות פרטיים. אבל פתרונות כאלה אינם מפוקחים ועלולים שלא להיות בטוחים. מבקשי מקלט לא יכלו לרשום את ילדיהם למסגרות שהנן תחת הסדרים ציבוריים לטיפול בילדים הממומנים על-ידי המדינה בשל היעדר מעמד חוקי, למרות שילדיהם נולדו בישראל.
ב-8 במארס מצוין יום האישה הבינלאומי שבו מעלים על נס נשים מרחבי העולם – מנהיגות חזקות ומשפיעות הפורצות דרך לשינוי ממשי. האו"ם מציין את יום האישה הבינלאומי תוך התמקדות ב"שוויון מגדרי היום למען מחר סביבתי יותר".
"נציבות האו"ם לפליטים מקדמת ופועלת למען חינוך וטיפול איכותיים בגיל הרך, כאמצעי חיוני למתן מענה על הצרכים החברתיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והגופניים של ילדים, במטרה להניח בסיס איתן לחיים של למידה ורווחה.
דמטאו דסלנייה, נציג נציבות האו"ם לפליטים בישראל, הסביר כי נציבות האו"ם לפליטים פועלת בארץ בשיתוף עם יוניטף, היות שחינוך לגיל הרך חיוני כל כך עבור ילדים אלה, שהם דור המחר. לדבריו "נציבות האו"ם לפליטים מקדמת ופועלת למען חינוך וטיפול איכותיים בגיל הרך, כאמצעי חיוני למתן מענה על הצרכים החברתיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והגופניים של ילדים, במטרה להניח בסיס איתן לחיים של למידה ורווחה".
סמהר ונשים נוספות מהקהילה עמלו שעות ארוכות כדי להבטיח שילדיהם של מבקשי המקלט ברחובות ירשמו למעון יום ציבורי מקומי, ובסופו של דבר עבודתן הקשה נשאה פרי. לדבריה "כל הקהילה עבדה בשיתוף עם יוניטף והעירייה, וכך החל התהליך לפתיחת מעון יום עירוני עבור מבקשי מקלט, בתמיכה ובליווי של יוניטף […] מקביל, הורים נוספים פנו לעירייה בנוגע למסגרות חינוך עבור ילדים גדולים יותר. שני המסלולים הללו השתלבו זה בזה ויצרו את האפשרויות החדשות העומדות כיום לרשות ילדי מבקשי מקלט בישראל".
"כשהעירייה חיפשה נשים מהקהילה שיצטרפו לצוות, חשבתי שזו יכולה להיות ההזדמנות שלי לתת יותר לקהילה שלי ולפעול למען הילדים", הוסיפה סמהר. "זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. רציתי להיות מהנדסת, אבל העבודה בחינוך לגיל הרך נותנת לך הזדמנות לשנות חיים ולשפר אותם. אם הייתה לי הזדמנות כזו היום, הייתי הולכת ללמוד חינוך לגיל הרך. העבודה הזאת נותנת לי כל-כך הרבה סיפוק".
סמהר נכנסה לישראל בשנת 2010 ונכלאה מיד בבית המעצר סהרונים, שם סייעה לעצורים מבקשי מקלט אחרים בתרגום בהתנהלותם מול הרשויות הישראליות והארגונים ההומניטריים. לדברי סמהר, עבודתה באותה תקופה, שאפשרה לה להעניק סיוע רב ערך לקהילה שלה, עודדה אותה להישאר בעמדת מנהיגות פעילה ולשמש כגשר בין הקהילה לבין הארגונים המנסים לסייע לה. מאז המשיכה סמהר בפעילות ציבורית, בין היתר כמתנדבת קהילתית של נציבות האו"ם לפליטים. בישראל פועלים כיום שבעה מתנדבי הסברה לפליטים, הגרים ברחבי הארץ ומסייעים לנציבות האו"ם לפליטים להישאר מחוברת לקהילה ולשים דגש על תחומים המעוררים דאגה ועל אנשים הזקוקים לסיוע מיידי.
לדברי סמהר, היא מרגישה יותר מכל את הצלחת העבודה המשותפת כאשר ילדים שהגיעו לגיל שלוש עוברים כעת ללא מכשולים מהמעון לגיל הרך לגן ילדים עירוני מבלי להילחם על זכותם להירשם.
"שיתוף הפעולה שלנו עם העירייה טוב מאוד", אמרה. "אנשי העירייה, כולל ראש העיר, דואגים לילדים שלנו. יותר מכל, הילדים מהמעון נפלאים. אני מלמדת אותם, והם מלמדים אותי".
Share on Facebook Share on Twitter