ראשי ארגון ההגירה הבינלאומי ונציבות האו"ם לפליטים מדגישים את הצורך בכיסוי בריאותי אוניברסלי, נוכח מגפת הקורונה

לקראת היום הבינלאומי המוקדש לכיסוי בריאותי אוניברסלי (12 בדצמבר), ובשעה שהעולם כולו נאבק למגר את מגפת הקורונה, הדגישו הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים, פיליפו גרנדי, ומנכ"ל ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) אנטוניו ויטורינו, כי אם אנו שואפים לבנות מערכות איתנות שיגנו על כולנו, שירותי הבריאות חייבים לתת מענה כוללני, לכל בני האדם, ובכלל זה מהגרים, פליטים, עקורים ומחוסרי אזרחות.

בעת שהעולם נערך להפצת החיסונים נגד וירוס הקורונה, ארגון ההגירה הבינלאומי ונציבות האו"ם לפליטים קוראים למנהיגי העולם לנצל הזדמנות זו ולהבטיח כי פליטים ומהגרים יכללו בתוכניות להקצאת החיסונים ולהפצתם וכן בשירותי הבריאות החיוניים השוטפים. בימים אלה של מגפה, ואף לאחריה, שני הארגונים מתחייבים להמשיך ולהדק את שיתוף הפעולה ביניהם ולעמוד הכן כדי לתמוך במאמציהן של ממשלות להנגיש לכל את שירותי הבריאות באמצעות כיסוי בריאותי אוניברסלי, ולהפוך את החזון למציאות.

”גישה לבריאות היא זכות בסיסית, אך פעמים רבות מדי אלה הזקוקים לה יותר מכל - כולל מהגרים ואנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם – נותרים מחוץ להסדר, ללא כיסוי“, כך לדברי מנכ"ל ארגון ההגירה הבינלאומי, אנטוניו ויטורינו. ”אם שנת 2020 לימדה אותנו משהו, הרי זה שבריאות לקויה היא בעיה אוניברסלית שאינה מבחינה בין אנשים לפי הלאום שלהם; לכן, כדי שנהיה יעילים באמת, גם הכיסוי הבריאותי שלנו אינו יכול להבחין ביניהם, לרבות בכל הנוגע למאמצי החיסון נגד וירוס הקורונה בתקופה הקרובה“.

מהגרים ואנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם מתמודדים לעיתים קרובות עם תנאי מחיה ועבודה ירודים, סובלים מאפליה או ניצול, או שאינם נהנים מהגנות סוציאליות. למרות כל זאת, ארגון ההגירה הבינלאומי מעריך כי עד היום, פחות מאחת מכל שתי מדינות (43%) מעניקה לכל המהגרים גישה לשירותי בריאות, ללא קשר למעמדם החוקי. ארגון ההגירה הבינלאומי פועל מזה עשרות שנים, בלמעלה ממאה מדינות ובתיאום הדוק עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ועם שותפים אחרים, ביחד עם ממשלות וקהילות כדי להרחיב ולאפשר גישה שוויונית של מהגרים לשירותי בריאות איכותיים, ללא נטל כלכלי, ולהבטיח כי גם לעקורים פנימיים תהיה גישה לשירותי בריאות בסיסיים.

לדברי הנציב העליון של האו"ם לפליטים, פיליפו גרנדי, ”חיוני שהמענים שמספקים שירותי הבריאות הציבוריים לא יותירו מאחור אוכלוסיות חלשות הנמצאות בתנועה, כולל פליטים ומהגרים. מגפת הקורונה מראה לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי כיסוי בריאות אוניברסלי מעולם לא היה רלוונטי יותר... בעת שמספר האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם מגיע לשיאים חדשים, אנו זקוקים להכללה רבה יותר ולתמיכה משמעותית יותר בפליטי העולם ובקהילות המארחות אותם“.

על-פי הנתונים העדכניים ביותר של נציבות האו"ם לפליטים, מספר האנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם ברחבי העולם חצה באמצע שנת 2020 את רף ה-80 מיליון. יותר מ-50 מיליון מהם נעקרו בכפייה בתוך גבולות מדינותיהם. עד כה סייעו ממשלות, נציבות האו"ם לפליטים וסוכנויות סיוע אחרות לדאוג לכך ששיעורי ההדבקה בקרב פליטים לא יחרגו משיעורם בקרב הקהילות המארחות. שילוב מלא של מהגרים ואנשים שנעקרו בכפייה מבתיהם בכל קשת המענים הניתנים למגפה - החל מהיערכות וכלה במענה בריאותי, בגישה לחיסונים וברשתות ביטחון סוציאלי - הוא חבל הצלה עבור אנשים שנאלצו להימלט על נפשם.

כיסוי בריאות אוניברסלי, שהוגדר כמטרה מרכזית במסגרת יעדי הפיתוח למילניום (SDGs) לשנת 2030, מבוסס על העיקרון לפיו הגישה לשירותי בריאות חיוניים ואיכותיים תובטח לכולם, בכל מקום, מבלי שיידרשו להיחשף לקשיים כלכליים.

אולם בינתיים, פליטים ומהגרים מודרים לעתים קרובות מדי ממערכות הבריאות. האתגרים עמם הם מתמודדים בכל הנוגע לגישה לשירותי בריאות, מתוארים בדו"ח השותפות האחרון של התנועה העולמית לחיזוק מערכות הבריאות למען כיסוי בריאות אוניברסלי (UHC2030), העוסק ב'מצב כיסוי הבריאות האוניברסלי'. אתגרים אלה כוללים היעדר מדיניות כוללת, חסמי שפה או עלויות המונעות גישה לשירותים. הדבר נכון במיוחד במדינות שבהן רמת ההכנסה לנפש נמוכה או בינונית - שבהן מתגוררים יותר מ-85 אחוזים מהפליטים בעולם, ואשר בהן מתרחשים רוב המקרים החדשים של עקירה פנימית עקב סכסוך. מדינות אלה מתקשות במיוחד לענות על הצרכים הבריאותיים של אוכלוסיותיהן.