היטמעות פליטים במדינת המקלט

במהלך התיישבותם במדינה חדשה, פליטים נתקלים בקשיים עצומים הכרוכים בהסתגלות לסביבה לא מוכרת. לעתים קרובות הם מגיעים בגפם, לאחר שהופרדו ממשפחותיהם, כשלרשותם רק הבגדים שלגופם. בניגוד למהגרים, לא ניתנה להם הזדמנות להתכונן לשינוי מהותי זה בחייהם. בנוסף, רבים מהם מגיעים לאחר שחוו טראומה של רדיפה, אלימות או אפליה.

בנוסף למאמציהם לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ זרה, פליטים רבים נושאים צלקות פסיכולוגיות וגופניות מהתעללויות וסבל שחוו בעבר, והשפעותיהן ניכרות לעיתים גם אחרי שנים. למרות הכול הם מוצאים את הכוח להתעלות מעל מצוקתם. כאשר ניתנים להם כלים חיוניים הכוללים שפה, פיתוח מיומנויות, אפשרויות תעסוקה ותמיכה אחרת בהיטמעות – ביכולתם לא רק לקבל על עצמם אחריות לניהול ענייניהם אלא גם לתרום לחברה המארחת כלכלית, חברתית ותרבותית.

היטמעותם של פליטים היא חלק חשוב ממחויבויותיהן של מדינות על-פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת והפרוטוקול הנלווה לה משנת 1967. שני הסכמים אלה היוו אבני דרך בקביעת סטנדרטים אוניברסליים לטיפול בפליטים, ונמצא כי הם מהווים תוספות חיוניות למסמכים הכלליים בדבר זכויות האדם. סטנדרטים אלה כוללים:

• הזכות שלא להיות מוחזר לרדיפה או לסכנת רדיפה (עקרון אי-ההחזרה);
• הזכות שלא להיות מופלה לרעה במתן ההגנה;
• הזכות שלא להיענש על כניסה לא חוקית לשטחה של המדינה בה מבקשים מקלט או על שהייה לא חוקית בתחומה, בהתחשב בכך שלא ניתן לצפות כי אנשים הנמלטים מרדיפה יצאו תמיד מארצם וייכנסו לארץ אחרת באופן מוסדר;
• הזכות שלא להיות מגורש, אלא בנסיבות חריגות מסוימות, שהוגדרו במפורש, כדי להגן על ביטחון המדינה או על הסדר הציבורי;
• הזכות לתנאי שהייה מינימליים ומקובלים, שיכללו: חופש תנועה, זכות להשכלה ולעבודה רווחית או להעסקה עצמאית, גישה לסעד וסיוע ציבוריים כולל שירותי בריאות, אפשרות לרכוש נכסים או להשתמש בהם והזכות לקבל מסמכים מזהים ומסמכי נסיעה. בנוסף מצופה ממדינות שהן צד לאמנה כי יקלו על התאזרחותם של פליטים באמצעות צמצום החסמים החוקיים והמנהליים בפני רכישת אזרחות וכי יתמכו באופן פעיל באיחוד משפחות של פליטים.

אלו הן אבני היסוד של ההיטמעות. היטמעות מוצלחת תלויה לפיכך במידה שבה זכויות הפליטים מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ואמנות זכויות האדם הרלוונטיות מוגנות. 

תהליך ההיטמעות הוא כמובן מורכב והדרגתי. זהו תהליך דו-סיטרי וארוך טווח של הסתגלות הדדית בין הפליטים לחברה המארחת, והוא מצריך מסירות בלתי פוסקת. היטמעות מחייבת אפוא מאמצים מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל נכונות של הפליטים להסתגל לחברה המארחת מבלי שיידרשו לוותר על זהותם התרבותית, ונכונות מקבילה מצד הקהילות המארחות והמוסדות הציבוריים לקדם את פניהם בברכה ולתת מענה לצרכיה של אוכלוסייה מגוונת. המטרה אליה יש לשאוף היא הבטחת חברות מלאה ושווה בחברה.

 

שילוב פליטים בישראל: אתגרים והזדמנויות

מעטים בלבד זכו לקבל מעמד של פליט בישראל. אחרים, בעיקר אזרחים סודאנים מאזור דארפור, קיבלו מעמד הומניטארי. שתי הקבוצות, המונות יחדיו כ-1,800 נפש, נהנות מזכויות סוציו-אקונומיות שוות כמעט לאלה של אזרחי ישראל. אנשים מקבוצות אלה אף מורשים להשתתף בבחירות לרשויות מקומיות. אולם בשני המקרים מעמדם הוא זמני ונבחן מחדש ללא הרף. מכיוון שהגישה הכללית היא שאין זה רצוי כי הם ישהו בישראל לטווח ארוך, אין מדיניות או תוכנית לקידום היטמעות הפליטים.

למבקשי מקלט אין כמעט אפשרות לספק בעצמם את צורכיהם self-sufficiency ולהגיע להסתמכות עצמית self-reliant, שלא לדבר על היטמעות. נכון לתחילת 2020, כמעט 50,000 מבקשי מקלט המתינו לבחינת הבקשות שהגישו לקבלת מעמד של פליט ולהכרעת הרשויות הישראליות בעניינם. מלבד גישה מובטחת לחינוך עבור ילדים בני 3-17 ושירותי חירום רפואיים, מבקשי מקלט אינם נהנים מאותן הזכויות הניתנות לפליטים. העסקתם מותרת על-ידי הרשויות ורובם יכולים למצוא עבודה, אך רק בעבודות כפיים שאינן מצריכות מיומנות גבוהה, בתחתית סולם השכר. הם חיים בבידוד בשולי החברה הישראלית, ונוכחותם המתמשכת עדיין מהווה נושא מקטב במדינה.

לישראל יש הזדמנות לסייע בהיטמעות הפליטים ומבקשי המקלט ולהפיק תועלת מיתרונות היטמעותם. כאשר קבוצות קהילתיות מסוימות נדחקות לשוליים, מודרות ומרוששות, הפסדה של המדינה בטווח הארוך – מבחינה חברתית, כלכלית או ביטחונית – עלול לעלות בהרבה על ההשקעה הנדרשת. ככל שהם נטמעים מהר יותר בשוק העבודה, כך מייצרים מבקשי המקלט הכנסות גדולות יותר ממסים עבור המדינה.

 

רכיבי המפתח של היטמעות

בכל הנוגע לסיוע בהיטמעות, אין דרך אחת שתתאים לכולם. עם זאת, להיטמעות יש מספר מטרות רחבות הרלוונטיות ברוב המדינות. אלה כוללות מאמץ לאפשר לפליטים לממש את הפוטנציאל שלהם במלואו ולפתח אותו, להגן על זכויות האדם שלהם, לצמצם את דחיקתם לשוליים, ולטפח לכידות חברתית ודו קיום הרמוני. גישה לחינוך, תעסוקה, דיור ואיחוד משפחות הם מרכיבי המפתח של היטמעות בכל חברה.

לימוד שפתה של הקהילה המארחת הוא רכיב חיוני ויש לדאוג לזמינות שירותים המאפשרים זאת בשלב מוקדם ככל האפשר. פליטים ומבקשי מקלט ללא כישורי שפה מתמודדים עם בעיות כמו בידוד, ניצול וחוסר אמון מצד הקהילה המארחת. לפיכך השפה היא כלי בסיסי בתהליך ההיטמעות. השפה חיונית גם לפיתוח קשרים טובים עם האוכלוסייה המארחת.

החינוך גם הוא כי רב עוצמה להיטמעות, שכן הוא מאפשר פיתוח מיומנויות בסיסיות שישמשו בסיס להמשך למידה, והדבר מוביל לתעסוקה ולהכלה חברתית. השתתפות בחינוך והישגים במסגרו משפרים את הסיכויים להגיע להסתמכות עצמית ומעניקים תחושה של מטרה, נורמליות והמשכיות בסביבה בלתי יציבה מבחינות אחרות. לילדים ובני נוער שזכו לחינוך סיכוי רב יותר להפוך למבוגרים שיוכלו להשתתף ביעילות בחברה האזרחית, בכל ההקשרים.

תעסוקה היא רכיב מרכזי בתהליך ההיטמעות. משרה טובה חיונית להיטמעות מכיוון שהיא מעניקה לפליט/מבקש המקלט לא רק הכנסה אלא גם עצמאות, הערכה עצמית, מעמד חברתי והכרה בקהילה הרחבה. במילים אחרות, תעסוקה מספקת הזדמנות לחיברות חיובית, לפיתוח תושייה ולהסתמכות עצמית.

היטמעות-יעילה מצריכה מתן גישה לשירותים בסיסיים מרגע הגעתם של פליטים ומבקשי מקלט. הדבר כולל שירותי בריאות, רשתות ביטחון סוציאלי ותמיכה בדיור בתנאים של כבוד אנושי. דיור באיכות ירודה או לקויה יכול לפגוע בבריאות הגוף והנפש, כמו-גם להשפיע על חינוך והכשרה מקצועית, מכיוון שהוא עלול להשפיע על רמת הריכוז והמוטיבציה.

המאבק באפליה, בגזענות ובביטויי שנאה חשוב ביותר לקידום הלכידות החברתית ולסיוע בהשגת היטמעות מוצלחת. על הממשלה, ארגונים לא ממשלתיים וגורמים חברתיים אחרים להשקיע מאמצים כדי לשפר את המידע הזמין והמודעות הציבורית, ובאמצעות מסרים חיוביים, לעודד אקלים של הבנה וקבלה.

למשך תוקפם של היתרי השהייה יש השפעה ניכרת על ההיטמעות. היתרי שהייה קצרי טווח פוגעים בתחושת הביטחון והיציבות של האדם. שהייה יציבה היא חיונית כדי שפליטים ומבקשי מקלט יוכלו לבנות חיים במדינה המארחת; היא משמשת כערובה, ומעודדת רשויות ציבוריות/מקומיות לספק להם שירותים, ואף מאפשרת להם לנסוע לחו"ל.

ההגנה על המשפחה אינה משרתת רק את טובתם של היחידים הנוגעים בדבר, אלא גם את טובת המדינה. משפחות מקלות על הסתגלות כלכלית ומקדמות הסתגלות חברתית בסביבה חדשה. למשפחות יש סיכויים טובים יותר להגיע להסתמכות עצמית באמצעות איגום המשאבים של חבריהן. משפחות יכולות גם למלא תפקיד חיובי בהתאוששות מהלחץ הגופני והנפשי שגורמת המנוסה. לעומת זאת, לפירוד משפחתי יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מחלישות העלולות לעכב את ההיטמעות.

רכישת אזרחות עודנה המדד המשמעותי ביותר להיטמעות של אזרחים זרים בחברה מארחת. סעיף 34 לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 מחייב מדינות שהן צד לאמנה לעשות כל מאמץ להקל על התאזרחותם של פליטים. הוראה זו מרמזת כי על המדינה להשקיע מאמצים בתום לב בסיוע לפליטים לעמוד בדרישות להתאזרחות, על-ידי צמצום תקופות ההמתנה והפחתת עמלות התאזרחות.

שותפויות: ארגונים לא ממשלתיים הם שותפי יישום יעילים של ממשלות בתחומים נרחבים של תוכניות פליטים, החל בקליטה ומידע, עובר בסדנאות אוריינטציה תרבותית בייעוץ חברתי ומשפטי, וכלה בסיוע בגישה לדיור, שירותי בריאות, לימודי שפה/הכשרה מקצועית ותעסוקה. המגזר העסקי ממלא גם הוא תפקיד מכריע בכל הנוגע ליצירת מקומות עבודה לפליטים ולמהגרים כאחד. ניתן להכשיר אנשים בעלי מיומנויות מתוך קהילות הפליטים לשמש כיועצים, מדריכים ומחנכים לבריאות ראשונית. אנשים כאלה יוכלו להוות גשר טוב לקהילותיהם, במיוחד בנושאים רגישים מבחינה תרבותית.

 

מסמכים ומשאבים

**פרסומים של כותבים שאינם מטעם נציבות האו”ם לפליטים אינם משקפים בהכרח את עמדת נציבות האו”ם לפליטים ואת התכנים אותם היא מקדמת

• 06 אחוזים – המספרים מדברים בעד עצמם: הטיפול בבקשות מקלט בישראל (היא"ס, 2020)**
• ברוכים הבאים! אוסף של פרקטיקות קיימות המומלצות עבור קבלת פניהם של פליטים והכללתם הראשונית (PandPAS, 2018)** – אנגלית
• היטמעות – מרכיב בסיסי בתמיכה בחברות מגוונות (2016) – אנגלית
• התחלה חדשה: היטמעות פליטים באירופה (2013) – אנגלית
• סעד ציבורי וביטוח לאומי – אנגלית
• תמיכה בקטינים בלתי מלווים: "פרוייקט מעניקים חיים לצעירים" (א.ס.ף)** – עברית | אנגלית 

חדשות וסיפורים בנושא